
מודלינג, או למידה תצפיתית, היא שיטה המאפשרת לרכוש מיומנויות, התנהגויות או עמדות חדשות על-ידי התבוננות באחרים וחיקוי שלהם, כלומר – למידה באמצעות צפייה וקבלת השראה מהאנשים סביבנו. המונח הוטמע על ידי הפסיכולוג ההתנהגותי בנדורה, שהאמין ביעילות הלמידה באמצעות צפייה. אם תחשבו על זה, יש בזה משהו אופטימי: אפשר לקבל ידע באמצעות אינטראקציה וצפייה באנשים אחרים, ללמוד משהו מכל אדם שאנחנו פוגשים, והידע מאפשר לנו בחירה.
איך אפשר ליישם מודלינג בחיי היום-יום?
- להתבונן סביבי ולבחון למה אני מתחבר/ת, כמו מי הייתי רוצה להיות. לזהות מודלים לחיקוי, אנשים מתחומים שונים (למשל, מתחום העיסוק שלנו או אישי ציבור) שמהם נרצה לקחת השראה.
- להתבונן ולנתח: לשים לב לאופן בו אותו אדם מתמודד עם אתגרים, מתקשר או משיג את המטרות שלו. לשים לב לתכונות או אסטרטגיות ספציפיות המדברות אלינו. איך ההתנהגויות או התכונות של המודל שלי מתיישב עם מה שאני רוצה להשיג בחיי?
- להתאים אישית: הרעיון הוא לא לחקות או להעתיק מישהו אחר, אלא לשאול משהו ממישהו ולעשות לזה התאמה אלי, להטמיע התנהגויות או עמדות מסוימות כך שישתלבו עם הערכים ועם האישיות שלי, כך שאשאר נאמן לעצמי. להתחיל בקטן, במשהו אחד, ואחר-כך לשכלל את היכולות.
מודלינג הוא כלי בעל ערך רב גם בטיפול. לפעמים הקשר בין מטפל למטופל, בהנחה שהוא קשר מיטיב, מאפשר מודלינג של מערכת יחסית מיטיבה, שיש בה כבוד, גבולות וחמלה. ניתן להשתמש במודלינג כדי ללמוד התנהגויות חדשות, אסטרטגיות התמודדות ומיומנויות חברתיות, להגיע לתובנות ולפתח דפוסי חשיבה והתנהגות בריאים יותר.