"ועכשיו ניגע כי אין דבר אחר,
אני חוזרת אליך עכשיו, כן כן...
ועכשיו ניגע כי אין דבר אחר והבטחתי כבר לוותר
.שוב ושוב ושוב ושוב ושוב,
ידעתי שלא תשוב...
ידעתי שלא תשוב"
ידעתי שלא תשוב, שרה רונית שחר בשירה הנוגה ו"עכשיו ניגע". והמילים אומרות הכל. הכאב של בן זוג, אהוב או אהובה שאבדו, אבדו מהקשר או בכלל ולעולם ולא ישובו. נדמה כי יש משהו בשיר שנוגע בדיוק בכאב שנוצר ומאיים להתפשט ולהציף את הכל. מצד שני, יש משהו באובדן בן זוג שנראה פחות טראגי בעיני הסביבה. הרי קיימת האפשרות של אהבה חדשה שיכולה לקרות שוב בחיים ולהוביל לזוגיות או לקשר חדש. ובכל זאת, הכאב והטלטלה שחווים אנשים כאשר בן או בת זוגם אובדים, אם במוות או בפרידה כתוצאה מגירושין או סיבה אחרת, אולי לא מספיק מדוברים אך מותירים את חותמם על בן או בת הזוג הנותרים לבדם.
"האבל מושתק ולא מקבל זכות לביטוי"
בספרות המקצועית המושג "אובדן לא מוכר" מתייחס לאובדן שלא זוכה להכרה על ידי המדיניות החברתית, דתית או תרבותית בה האדם חי. לכן המתמודד עם אובדן לא מוכר מרגיש בודד מול מערכות החברה, התרבות והמשפחה ואינו זכאי לזכויות שונות ולתהליך אבל המלווה בהכרה ובתמיכה. מצב זה עלול ליצור פער בחוויה הפנימית של האדם, מכיוון שאם המערכות החיצוניות לא מכירות באובדנו, הדבר מעורר גם בתוך עצמו ערעור לגבי עצמת האובדן וההשפעה על חייו, אישיותו ורגשותיו.
דוקה (DOKA, 2002) טבע את המונח "יגון ללא זכויות" (DISENFRANCIHSED GRIEF) לפיו לאנשים שחוו אובדן אין את הזכות להתאבל או להביע צער, עקב תפיסה חברתית או תרבותית על פיה האבל מושתק ולא מקבל זכות לביטוי. במצב זה, ישנו פער גדול בין רגשותיו ומחשבותיו של האדם האבל לבין הדרך שהן מתקבלות על ידי הסביבה והחברה. דוקה סיווג חוויית אובדן זו לחמש קטגוריות מרכזיות כאשר אחת מהן היא כשהקשר בין האבל למת הוא איננו קשר פורמלי. למשל, לא קשר של נישואין. במדינה כמו ישראל, בה רבים מהנופלים במלחמות הם בחורים צעירים שטרם התחתנו, זהו אובדן שכיח. בנות הזוג, החברות הנותרות לבדן מאחור, חוות אובדן עצום וכואב אך נותרות ללא הכרה פורמלית ולעיתים גם ללא הכרה רגשית מצד משפחתו של בן הזוג שנפל. הן למעשה "אלמנות ללא טבעת", כמו שם הארגון שקם על ידי חברות של חיילים שנפלו כדי לתת מענה בדיוק לחוויה הכואבת והמטלטלת שלהן.
אובדן בן זוג כתוצאה ממוות היא חוויה קשה ואף טראומטית, בין אם האובדן פתאומי או לא, אין עוררין כי הכאב קשה מנשוא. עם זאת, כאשר בן הזוג נפטר ממחלה, ישנו זמן לתהליך של פרידה, קיים מרחב בו ניתן להתחיל לעכל את האובדן המתקרב, לדבר עליו ולעבד את הפרידה. יש הזדמנות לבטא רגש ולשתף את בן הזוג ברגשות. אולם כאשר המוות פתאומי, כתוצאה מתאונה למשל, החוויה קשה ומטלטלת עוד יותר. בנוסף לכאב על אובדן בן הזוג וסיום הקשר, מבנה החיים הידוע עד כה מתערער. לאחר האובדן, לפתע, אין עם מי לדון במוות או בכאב מאחר והדמות הקרובה ביותר נגדעה מהחיים.
"מערכת האמונות והערכים שלנו כמו שהכרנו אותה עד היום עוברת טלטלה"
במקרים של אובדן עקב התאבדות, בני הזוג האבלים חשים אשמה רבה, הן עצמית והן מצד החברה, והחיפוש אחר משמעות לאובדן הוא חזק יותר. כמו בכל חוויה טראומטית, מערכת האמונות והערכים שלנו כמו שהכרנו אותה עד היום עוברת טלטלה ונדרשת להתבוננות מחודשת שכאמור מלווה בכאב וצער גדול. הסתגלות לאובדן בן זוג דורשת שינויים משמעותיים בזהות העצמית, כמו גם בצורך העדין והמורכב לשמר את העבר לצד דרישה להתאמה למציאות החדשה בחיים ללא בן או בת הזוג. כדי להצליח להגיע לאיזון עדין זה, פעמים רבות נדרשת עזרה חיצונית מקצועית.
כאן המכון הטיפולי של מרכז אלה נכנס לתמונה ומסייע להתמודד עם הכאב והאובדן של בני הזוג האבלים, מסייע בעיקר לתת לכאב הכרה ומעניק לבני הזוג שחוו אובדן את התחושה שהם לא לבד. ניתן לקבל הן טיפול פרטני והן טיפול קבוצתי מותאם.
הטיפול הפרטני יאפשר לעבד את חוויית האובדן, לתת מקום לצער ולכאב, להבנות מחדש את החיים בלי אותו אדם יקר ואהוב שאבד. זהו תהליך ממושך ולא פשוט אך ההבנה שיש מי שעובר איתך אותו והוא מתמחה בכך, מגבירה את תחושת התקווה והאופטימיות.
הטיפול הקבוצתי יאפשר גם הוא מרחב בטוח לעבד את חוויית האובדן, לצד הגברת התחושה שלא מתמודדים לבד, עקב החשיפה לאנשים נוספים שעוברים חוויה דומה. תמיכה חברתית מסוג זה מחזקת את הערך העצמי של בן או בת הזוג האבלים, את תחושת היותם אהובים ומספקת להם עזרה בפתרון בעיות ובמתן מידע רלוונטי.
אם חווית אובדן בן או בת זוג, אנו מזמינים אותך ליצור קשר עם מרכז אלה ולקבל סיוע המותאם לך באופן אישי.
ליצירת קשר לחצו כאן.
