כולנו נתקלים מפעם לפעם בסיטואציות בהן נדרשת הצבת גבולות, עמידה על שלנו או קידום הרעיונות שלנו באופן חיובי ויעיל. לא תמיד זה פשוט לביצוע: לפעמים ברגע האמת אנחנו קופאים, נאלמים או מתקשים למצוא את המילים הנכונות. לפעמים אנחנו מגיבים באגרסיביות, בכעס או בכניעה, ולפעמים אנחנו חושבים, בדיעבד, שיכולנו לתפקד טוב יותר בסיטואציה.
כאן נכנסת לתמונה האסרטיביות: היכולת לעמוד על דעתי בלי לפגוע בזולת, לדבר בגובה העיניים, לתת עדיפות לאינטרסים שלי תוך כיבוד דעותיו של האחר, בישירות, בכנות, באמפתיה וברוגע. אדם אסרטיבי יודע לבטא את צרכיו, להילחם על עמדתו ולהשפיע על הזולת באופן חיובי והוגן.
איך התנהלות אסרטיבית תורמת לנו?
ללא אסרטיביות, קשה יותר להתמודד עם התנהגות אגרסיבית של האחר, עם שקרים, כעס, חוסר הבנה וסחטנות רגשית. תגובה שאינה אסרטיבית תתאפיין בכעס, הסתגרות, שתיקה או כניעה, ותהיה מלווה בתסכול רב. אסרטיביות מאפשרת לנו לקדם את הרעיונות שלנו, לתפקד במצבי אי ודאות, לעבוד בצוות ולתפקד באופן רציונלי ויעיל.
האם אסרטיביות היא תכונה מולדת?
בקצרה: לא. לכל אחד ואחת מאיתנו יש את הפוטנציאל להיות אסרטיביים, אבל לעתים ישנם גורמים המעכבים אותנו: דימוי עצמי נמוך, האופן בו גדלנו וחונכנו, המוסכמות החברתיות הסובבות אותנו, וגם חוסר בידיעה פנימית לגבי המטרות והרצונות האישיים שלנו.
10 דברים שאפשר לעשות כדי להתנהל באסרטיביות
להגדיר מטרות: קל יותר להתנהל באסרטיביות כשיש לנו ידיעה פנימית ברורה מהי המטרה שלנו בחיים ולאיזה כיוון אנחנו הולכים. כשאנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, נוכל להעביר את המסר לאחרים ביעילות.
להציב גבולות לאחרים: אנשים רבים מתקשים לומר "לא", אך ניתן להסתגל לכך בהדרגה באמצעות תרגול. ניתן להציב גבול ברור, למשל – "מצטערת, אני לא יכולה לבוא איתך היום, יש לי תכניות אחרות", או להציב גבול חלקי עם הגבלת זמן – "היום אשאר בשמחה עוד שעה, אבל החל ממחר אינני יכולה להישאר אחרי השעה ארבע".
להציב גבולות לעצמנו: להגדיר מהם הדברים שנסכים לעשות כדי להשיג את המטרות שלנו, ומה לא.
להיות בהירים וברורים: העבירו מסר שאינו משתמע לשתי פנים, למשל: "אני מבינה שזה חשוב לך, אבל אני לא יכולה לקנות לך את זה, זה יקר מדי".
לענות בלשון חיובית והומוריסטית: להעביר את המסר באופן ברור, אך בהומור, למשל: "אני יודעת שלא בא לך לזרוק את הזבל, אבל אם לא תזרוק את הזבל אני עלולה לזרוק אותך".
לקחת זמן למחשבה: ברגעים של חוסר בהירות כשקשה לשלוף תשובה הולמת מהשרוול, אפשר לומר: "אחזור אליך אחר כך, אחרי שאחשוב על זה קצת".
להבחין בין כוונות והיענות: אפשר לגלות אמפתיה ולהסביר שהיית רוצה להיענות לבקשה, אבל זה לא מתאפשר: "הייתי מאוד רוצה לבוא איתך, אני אוהבת לבלות איתך, אבל אני מאוד עסוקה היום. נעשה את זה ביום אחר".
לשקף את הסיטואציה: כשמישהו חוצה גבול או משתמש בסגנון שיחה תוקפני, מאיים או מלגלג, כדאי לציין זאת בפניו בקול ולא לאפשר להתנהלות כזאת להזיז אותך מעמדתך.
לחזור על עצמך: לפעמים, גם כשהמסר חד וברור, אין ברירה אלא לחזור עליו שוב ושוב עד שיתקבל על-ידי הצד השני.
לחשוב גם על הצד השני: להקשיב לאחר, להביע את דעתך תוך הבעת אמפתיה כלפיו, ולשאוף לפתרון של "win win" בו שני הצדדים מנצחים.
האם ניתן לשפר את היכולות האסרטיביות באמצעות טיפול?
בהחלט. אנשים רבים מגיעים לטיפול בעקבות קושי בהצבת גבולות, או תחושות של "לא נעים לי" מול בן או בת הזוג, הילדים או הבוס. במהלך הטיפול ניתן לתרגל סוגים שונים של אסרטיביות ולקבל כלים להתמודדות עם מצבים מאתגרים בחיי היום-יום.
