ממפגש הדרכה לזה שאחריו, מסוגיה לסוגיה שנשות המקצוע ואני מעלות, מתחזקת בי ההבנה שתפקידנו העיקרי במפגש עם הזקנים (ואולי עם כל אדם) הוא לזקק את הצרכים האנושיים למהותם. פעמים כה רבות אנחנו נתקלות במפגשים הללו במוגבלותן של המילים והקוגניציה הברורה מאחוריהן, מילים שמספרות כבר כל כך הרבה שנים את סיפור חייו של האדם, שמספרות בעקביות מי הוא, מה הוא ומהם צרכיו. בהעדר הקוגניציה הבהירה אנחנו מוצאות את עצמנו לומדות את האדם דרך הרגע הנוכחי שנפרש במפגש לצד צורך עז ליצירתיות עם הכלים המקצועיים שברשותנו. כדי לעשות זאת אנחנו נדרשות לגעת במהות האדם, במהותנו, ובמהות ההוויה הטיפולית.
רגעי הקסם של החיים
ביוגה-תרפיה אנחנו קוראות לעיקרון הזה אהבה ונוכחות וחוזרות שוב ושוב להבנה שמעבר לכל הכלים המדהימים שאנחנו ממשיכות ללמוד ולאסוף, זהו העיקרון החשוב מכולם. בבסיסו מונחת ההבנה שהדבר המשמעותי ביותר, ואולי המעודד טרנספורמציה ביותר, הוא הקשר הנבנה בין מטפל למטופל. תרגול הנוכחות הוא תרגול יומיומי ואינסופי, בו אנחנו פוגשים את רגעי השבר שמעודדים טרנספורמציה וגם את רגעי הקסם של החיים.
נוכחות וכנות רדיקלית
במפגש הטיפולי, במהלכו אנחנו נאלצות לוותר בלית ברירה על עוגנים מוכרים שפשוט אינם מתאפשרים, אנחנו פוגשות אדם, כפי שהוא, כפי שאנחנו. במבט סקרן אנחנו יוצאות להשתמש בכל החושים שלנו כדי לאסוף מידע: מתבוננות על מה שקורה בחדר, על מה שקורה בנפשו, וחושבות כיצד אנחנו יכולות לענות על צרכיו הבסיסים של המטופל כשלעיתים אפילו הוא עצמו אינו יכול להביע אותם. ומה קורה באותם רגעים כבדים שבהם הכאב גדול והמראות קשים, האם אנחנו יכולות לפגוש גם את עצמנו בעיניים טובות ובקבלה של התחושות? אני מוצאת שהאפשרות להיות עם עצמנו בנוכחות וכנות רדיקלית בתוך חוסר הנוחות שהמפגש מביא איתו, לעיתים מאתגרת אף יותר מהשהייה עם הקושי של המטופל עצמו.
יחד עם זאת ואולי בשל כך, אני מוצאת ששם קורה הקסם. מעין התרככות אל המציאות, שם מבט פוגש עיניים שלא מצפות לזה, שם חיוך של קרבה מתפשט על פנים, שם יד שמונחת ברגע נכון מרככת את הגוף הנוקשה ומאפשרת להקלה להתפשט בתוכו.
לקבל את הדברים כפי שהם
כשאנחנו מקלפות את הדברים עד למהותם אנחנו מתבקשות לנוכחות כל פעם מחדש: נוכחות עם מצבו של האדם באותו הרגע, עם מה שהרגע הזה מאפשר ומחולל במרחב המשותף, ולא פחות חשוב – עם מה שזה מעורר בנו. ההסכמה לקבל את הדברים כפי שהם ולנוח בתוכם מביאה את התעוררותה הספונטנית של האהבה, בה יכולים לנוח מטפלת ומטופל, בת אדם ואדם, ולהיפגש באמת במהותם של החיים, ללא מילים, בנוכחות מלאה ואהבה כנה.
המילים הללו נכתבות מתוך השראה ממפגשי ההדרכה החודשיים בעמותת אלה תחת הדרכתה המדויקת של ד"ר סוניה פאו וניהולה המרחיב של רעות גולדשמידט גלילי, אינספור שעות למידה עם מורותיי הנדיבות וליווי של תלמידים ומטופלים שאפשרו לי ללכת לצידם.
