אריה כהן נפטר באמצע חודש יוני 2022, בגיל 75. אריה היה פעיל בקהילה ההולנדית במשך שנים רבות כמנהל בית יולס, אך גם כחבר ועד במרכז אלה, בקרן איילה ובארגון עולי הולנד.

אריה כהן נולד בחרונינגן ב-1947 ועבר לפורבורג כשהיה בן שתים עשרה. הוריו לא היו דתיים, אך היו מאוד ציוניים, ואריה הפך לחבר בתנועת "הבונים". "אני עדיין יכולה לראות אותו במכנסי הברמודה שלו, עומד לגמרי לבדו", אומרת אלין שמחה-שרייבר, שגדלה באותה סביבה בהאג, ולאחר מכן עבדה בצמוד לאריה. "הוא לא הכיר אף אחד, אבל הוא הפך מהר מאוד לחלק מקליקת ה'בייבי –בומרז' שלנו. כתוצאה מכך נוצרה ידידות לשנים רבות, כמו עם חברת הילדות אתי רוזנטל שהייתה בת זוגו ב-17 השנים האחרונות. תמיד הלכנו יחד למחנות הנוער של הבונים".

בסביבות יום הולדתו העשרים עלה אריה לישראל והתיישב בקיבוץ הזורע. הוא למד ניהול מלונאות, עבד במספר בתי מלון בישראל וגם צבר ניסיון של מספר שנים באמריקה.

בשנת 1991 התקבל אריה לתפקיד מנהל בית יולס, מעון הקשישים ההולנדי בחיפה, באותה שנה שבה החלה גם אלין לעבוד שם כאחות ראשית. אלין מספרת: "אריה היה מנהל מצוין. חשבנו כך כבר בהתחלה, אך מאוחר יותר היה ניתן לקבוע את זה ביתר ודאות. הוא היה אוצר לדיירים, שתמיד עמדו במרכז אצלו, היה טוב מאוד בהדרכת הצוות, והתגלה כמורה מלידה. במשך שנים לימד בענף המלונאות, ובבית יולס לימד הולנדית את התושבים, ובעלי עניין אחרים. השיעורים שלו היו כל כך מוצלחים שהוא המשיך לעשות זאת גם לאחר פרישתו".

במקביל, היה אריה כהן מעורב באופן פעיל בארגונים ובמוסדות הולנדים אחרים בישראל. הוא ישב בוועד המנהל של מרכז אלה, ב-SCMI, ייצג את קרן איילה והיה פעיל במחלקות שונות ב-IOH.

לאחר פרישתו ב-2009, המשיך אריה להיות מקור תמיכה. מדי שבוע הוא הביא ארוחות לנזקקים, וכל מי שהתקשה למלא טפסים (מה-WUV או מכל סוכנות אחרת) יכול היה לסמוך על עזרתו של אריה.

אריה נפטר בבית יולס. הצוות, שעבורו תמיד נשאר "מר כהן", שלח אותו בעצב רב לדרכו האחרונה.

‍