עורך דין. על מה אנחנו חושבים כשאנחנו שומעים את המושג הזה? על מישהו בחליפה מחויטת שמתרוצץ במסדרונות בית המשפט? אנחנו, משתתפי המפגש השבועי "בוקר של קפה" של מרכז אלה בירושלים, מדברים על משקה הולנדי צהוב בבקבוק זכוכית, הנקרא "עורך דין". בכל יום רביעי בבוקר אנחנו נפגשים בבית בארט, נהנים מקפה איכותי, מדברים על אקטואליה, אוכלים משהו טעים, צוחקים, מזילים דמעה לפעמים, ותמיד שמחים להיות נוכחים. כשיש לנו סיבה לחגוג, נשלף בקבוק ה"עורך דין". המשקה הסמיך מטפטף לאיטו לכוסות הקטנטנות, ואם יש בנמצא קצפת שאפשר לזלף מעל – זו מסיבה של ממש.
אם נשאר קצת "עורך דין" בבקבוק, אנחנו מוסרים את הבקבוק למשמרת במקרר של מנחם הברמן. מנחם משתתף בקביעות במפגשים, והוא יודע איך צריך לשמור על ה"עורך דין". בעקבות התפרצות נגיף הקורונה לא נפגשנו זמן רב, ולכן המצאנו דרכים יצירתיות לשמור על קשר. הכנו, למשל, חבילות של מטעמים ושלחנו לדיירים מבוגרים דרך דלפקי הקבלה של בתי ההורים.
משקה ה"עורך דין" צץ מדי פעם על מדפי חנויות היין בירושלים, אך בדרך כלל הוא דליל מדי, צהוב ונוזלי מאוד. המשקה הסמיך והנחשק, שנדרשת כפית כסף אמיתית כדי לטעום ממנו, לא נמכר לצערנו בישראל. לפני תקופת הקורונה, מתנדבים מהולנד הגיעו באופן קבוע לירושלים עם שלל ממתקים הולנדיים ועם בקבוק "עורך דין" סמיך, שתמיד הוביל לתרועות גדולות בקרב המשתתפים המבוגרים של מפגש "בוקר של קפה". לרוע המזל, סגירת השמיים הפסיקה את המסורת הזו וכאבה לכולנו מאוד.
עכשיו, כשמגפת הקורונה נסוגה והחולים הולכים ומתמעטים, אנחנו מחכים למתנדבים ולמסורת "בוקר של קפה" שהתגעגענו אליה כל כך. עוד מעט, סוף סוף, נפתח את בקבוק ה"עורך דין" ההולנדי שמחכה לנו אצל מנחם...
