חודשים ספורים לפני פרוץ המלחמה הוקם מרכז "לבריאות", כחלק מהתוכנית למניעת שחיקה בקרב עובדי ועובדות מערכת הבריאות. עמותת מרכז אלה נבחרה לספק טיפול נפשי לעובדים ולעובדות בסבסוד משמעותי של משרד הבריאות, בדגש על טיפול במתח, דאגה, לחץ או מצוקה נפשית בעקבות אירועים ונסיבות הקשורים לעבודה.
מיד לאחר שפרצה המלחמה הוחלט במשרד הבריאות להתאים את פעילות מרכז "לבריאות" למציאות החדשה ולתת מענה נפשי חירומי לעובדי ועובדות מערכת הבריאות על רקע אירועי המלחמה. כיום המרכז מציע טיפול גם לעובדי זק"א, עובדי מתקן שורה, יחידה 360 ועובדים ומתנדבים רבים נוספים שנחשפו לחוויות קשות וזקוקים לסיוע נפשי.
רונה אקרמן, עו"ס MSW ומנהלת פרויקט "לבריאות" במרכז אלה, מספרת: "עובדות ועובדים רבים נחשפו לזוועות, וכך גם עובדי זק"א, יחידה 360 ומתקן שורה שמשרד הבריאות לקח עליהם חסות. חשוב לטפל בהם בהקדם, היות שטיפול נכון ומותאם עשוי למנוע החמרה של המצב הנפשי עד כדי מניעת התפתחות של סימפטומים פוסט טראומטיים. יש לציין שמדובר בטראומה שלא דומה לשום דבר שאנחנו מכירים בהיקפים שלה, בעוצמות שלה ובפוטנציאל הפגיעה. טראומה בסדר גודל כזה מחייבת גם מענים שונים. היא מחייבת אותנו כאנשי טיפול להמציא את עצמנו מחדש, לגלות גמישות ולתת את המענה המתאים ביותר לסיטואציה שעיקרו טיפול וצמצום מצוקה עתידית ככל שניתן".
יעלה כהן, עו"ס MSW, פסיכותרפיסטית ומנהלת פרויקט הטיפול בעובדי ועובדות מתקן שורה, מספקת הצצה אל מה שמתרחש מאחורי הקלעים: "משרד הבריאות דואג, באמצעות המטפלים והמטפלות של מרכז אלה, להעניק טיפול נפשי לאנשים שעובדים במתקן שורה לזיהוי חללים. קיבלנו את רשימת העובדים ממשרד הבריאות, ואנחנו מתקשרים אליהם כדי לשאול אם הם מעוניינים בטיפול.
"העבודה שלהם מאוד קשה, זו עבודת קודש, כי הם אלה שמאפשרים למשפחות לדעת מה עלה בגורלם של יקיריהם. מדובר באנשים שרגילים לעסוק בתחום הזה, אבל לא בכזה סדר גודל. חלקם רופאים ורופאות, טכנאי שיניים, מומחי DNA, עובדי מזכירות, מנקי חדרי ניתוח ועוד. גם עובדת שתפקידה הוא 'רק' לערוך רישומים, נחשפת לדברים קשים ומריחה את הריח. גם העובד הכי מקצוען והכי מנוסה עשוי להזדקק לעזרה אחרי אירוע כזה. הם אף פעם לא ראו דברים כאלה, הגיעו לכאן מומחים מחו"ל לעזור בזיהוי כי העבודה מורכבת מאוד".
למרות המורכבות והחשיפה לזוועות, יעלה דווקא אופטימית לגבי סיכוייהם של העובדים להתגבר על הקושי. "בדרך כלל, אנשים שהיו מאוד פעילים, גם אם הם ראו דברים מאוד קשים אבל עבדו ועשו משהו מאוד חשוב, הסיכוי שלהם לפתח תסמיני פוסט טראומה הרבה יותר נמוך. אנחנו חייבים להיות בעשייה משמעותית בימים כאלה. דווקא אלה שיושבים על הספה ורואים טלוויזיה נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מתסמיני פוסט טראומה.
"יש חשיבות לטיפול – לדבר על זה, לא להישאר לבד עם זה. מי שמרגיש צורך, אפילו קטן, לשתף מישהו – חשוב שיעשה את זה. אנשים רבים לא רוצים להכביד על בני המשפחה, לא מספרים כדי לא לפגוע באנשים אחרים, ולכן מומלץ לפנות לאיש מקצוע, לדבר על הדברים ולהשתחרר מזה. חלק מזה ילך איתנו לתמיד, כי כשראית משהו קשה מאוד לשכוח אותו, אבל אנחנו לא רוצים שאנשים ישכחו. אנחנו רוצים שזה יהיה 'ארוז' בקופסה של חשיבות – 'מישהו היה צריך לעשות את זה, אני הייתי שם ולקחתי בזה חלק, וזה היה משמעותי וחשוב'. הפגישות שמתקיימות מאוד מרגשות ומאוד מציפות. עבור חלק מהעובדים זה עדיין מוקדם מדי, וזה בסדר, אנחנו נהיה כאן עבורם גם בהמשך".
מטפלי מרכז אלה שמטפלים בעובדי מתקן שורה מקבלים הדרכה מקצועית והכנה לקראת הטיפול. מדובר במטפלות ומטפלים מצוינים בעלי ניסיון עשיר בתחום הטיפול בטראומה, ועם זאת, במרכז אלה דואגים להדרכה ספציפית לנושא הזה. הניסיון והידע המקצועי של מרכז אלה בא לידי ביטוי גם בהרצאות והכשרות לעובדי ועובדות מערכת הבריאות, לעובדי משרד הבריאות ולצוותי ההנהלה, בנושא של שמירה על איתנות בשעת חירום וניהול בשעת חירום. מאז שפרצה המלחמה העביר הצוות המקצועי של מרכז אלה עשרות הרצאות, במטרה לשמור על החוסן של צוותי ההנהלה והעובדים.
