שנת 2024 מסתיימת עוד מעט, ואפשר לסכם ולומר שלמרות ניסיון מקצועי של עשרות שנים, השנה נוכחנו להיווכח מחדש שתמיד יש לנו מה ללמוד ולאן להתפתח. התחדדה לנו ההבנה לנו עד כמה משמעותיות התערבויות החירום שלנו באזורים שנמצאים תחת מתקפת טילים מאסיבית; התחזקה בקרבנו הידיעה עד כמה חשובה התמיכה הנפשית (גם) בבני משפחה מדרגה שנייה ושלישית המתמודדים עם סוגים שונים של אובדנים; קיבלנו תימוכין לכך שטיפול נפשי "רגיל" לא מתאים לכל אחד ולפעמים יש צורך בתמיכה מסוג אחר; ובעצם – ידענו את כל זה, אבל אין ספק שהדברים מקבלים משמעות אחרת כשאדמתנו בוערת.
על כל זה, ועוד, תוכלו לקרוא כאן בניוזלטר.
כולי תקווה ששנת 2025 תהיה אחרת, ושכל החטופות והחטופים יחזרו הביתה במהרה.
